רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִייָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה. מִפְּנֵי מַה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת נָזִיר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. לְלַמְּדָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן כָּךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַיַּיִן. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יוֹשׁוּעַ בַּר גְּזוֹרָה וְרִבִּי זְעוּרָה. חַד יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וְחַד יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. וְלָא יָֽדְעִין מָאן יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וּמָאן יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. מָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִים אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. אִי מַה הַשֵּׁירוּת אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דיליף מן הנזיר וכו'. כלומר ולשניהם קשיא דמאן דיליף מנזיר א''כ לאסור בחרצן כמו הנזיר ומאן דיליף משירות א''כ נימא דאף נשיאות כפים אסור בבעלי מומין והא תני בברייתא אם היה דש בעירו ואין העם מסתכלין בו מותר כהדא וכו' לא משני הכא מידי:
איתפלגון וכו' חד יליף לה מן הנזיר. כדאמרן מסמיכו' הכתוב. וחד יליף לה מן השירות דכתיב לשרתו ולברך בשמי מה עבידה אסור בשתויי יין אף ברכה:
ולא ידעין וכו' מי הוא דיליף לה מזה ומי הוא דיליף מזה:
הלכה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים כול'. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלַת. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ (שֶׁמִּתְפַּלְּלִין) [שֶׁמִּתְעַנִּין] בַּמַּעֲמָדוֹת. וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין אַרְבַּע. וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַיּוֹם. וְיִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְאַל יִתְפַּלֵּל. מָצָאנוּ תְפִילָּה בְלִי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מָצָאנוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּלֹא תְפִילָּה. תַּנֵּי. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 18a אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' את שמע מינה. מן המתני' תלת מילי:
שמתענין במעמדות. לפיכך יש בהן נשיאות כפים במנחה משום דלא שכיחא שכרות:
ושמתפללין ארבע. תפלות אף במעמדות כדקחשיב להו במתני':
ואין נשיאות כפים וכו'. וש''מ נמי שאין נשיאות כפים בלילה כדקתני ארבעה פעמים ביום:
וישא את כפיו ואל יתפלל. ואמאי קתני בארבע תפלות הללו דוקא ומשני מצאנו וכו':
תני זו דברי ר''מ. דסבירא ליה יש נשיאות כפים במלחה בתענית משום דלא שכיחא שכרות:
בעירובין ובתענית צבור וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ו דעירובין סוף הלכה ד' דקאמר התם לר''מ דצריך על ידי עירוב ועל ידי שיתוף ובתענית צבור הא דהכא:
אף במגילת אסתר וכו'. כדקאמר לקמן בפ''ב דמגילה מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר''מ אומר כולה:
וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי נַפְתָּלִי הַווָת אֶצְבַּעָתֶיהּ עֲקוּמָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִיגְלָא הַווָת. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָֽרְכִין. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָֽמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
משה. כך היה דרכו של ר' חגיי כשהיה אומר איזה דבר בבית המדרש היה נשבע משה שכך וכך הוא כדאמרי' הכא ובפ''ו דדמאי ובכמה מקומות:
זאת אומרת וכו'. ולפיכך אסרו אם לא היה דש בעירו שלא יסתכלו בו:
והא תני וכו'. ומשני ר' מנא לא משום הכי אלא שנראה כקטן היה ובימות הרגל הוה בגין שלא יאמרו וכו':
רב הונא מעבר זלדקן. הוא הנקרא זבלגן שעיניו זולפות דמעה ומעביר אותושלא ישא את כפיו:
מְנַיִין לִנְשֵׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו אֶל הָעָ֖ם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּ֗רֶד מֵֽעֲשׂוֹת הַֽחַטָּ֛את וְהָֽעֹלָה֖ וְהַשְּׁלָמִֽים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו וגו'. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר בָ֗ם בָּחַ֞ר י֨י אֱלֹהֶ֨יךָ֨ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים הַֽלְוִיִּם֙ וַיְבָֽרְכ֣וּ אֶת הָעָ֔ם וגו'. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַיי מִכֶּ֔ם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָֽרֶכְךָ֥ י֨י וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר י֨י ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א י֨י ׀ פָּנָיו֨ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
Pnei Moshe (non traduit)
ופירשה וכו'. ובברכה זו ברכם:
ברכה סתימה. לא כתיב אצל אהרן אלא ויברכם סתם:
וכן הוא אומר. בד''ה ב' ל' גבי יחזקיהו כתיב שם ויקמו וגו':
מה שירות בעמידה. דכתיב לעמוד לשרת:
הלא לא צריך לומר וכו'. שכך משמעות הכתוב שלאחר שגמר העבודה ברכם ומפני מה כתיב וישא ואחר כך וירד מעשות וגי' אלא מלמד שבשעת ירידתו מעל המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם ולא המתין עד שירד לגמרי:
המקרא הזה מסורס הוא. אגב דמייתי להאי קרא דריש ביה:
מנין לנשיאות כפים. מן התורה עד כדון בשחרית במוסף. מנין דמהאי קרא לא למדנו אלא פעם אחד והיא בשחרית וקאמר מדכתיב ויצא אהרן וגו' וזה נאמר אחר שגמר עבודת היום ולעיל מיניה כתיב ויקרב וגו' מלבד עולת הבקר אלמא דחוזרין ונושאין כפיהם גם בתפלת מוסף שהוא נגד עבודת היום:
נְעִילָה מָהוּ שֶׁתִּפְטוֹר אֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי בָּא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי בָּא לְרַב חוּנָה. וְאֵיכָן הוּא מַזְכִּיר שֶׁלְאַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא. וְהֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כְבָר אִיתְתָּבַת. אֲמַר לֵיהּ. וּבְגִין דְּאִיתְתָּבַת תִּיבָּטֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי בָּא קַשִּׁי יְאוּת. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קַשִּׁי יְאוּת. קַל הֵיקִילוּ עָלָיו מִפְּנֵי תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרַייָא. מָרַיי. מִן כּוּלְּכוֹן שְׁמָעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְתַנִּי רִבִּי חִייָה כֵן. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
נעילה מהו שתפטור את של ערב. למ''ד דזמנה בתחלת הלילה א''כ מהו שיצא בה לתפלה של ערבית וא''צ עוד להתפלל של ערבית:
ואיכן הוא מזכיר של הבדלה. שהרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה:
והיאך יהו שבע של נעילה פוטרות י''ח של ערבית:
ולא כבר איתתבת. ולא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך לאהדורי תו בתר פרכי אחריני:
ובגין דאיתתבת תיבטל. בתמיה אם בשביל הקושיא שלך תבטל דברי רב דהא לאו קושיא היא שהרי יכול ליכלול להבדלה בכלל שאר. ברכות דנעילה:
אמר ר' יוסה. לא הוא דאדרבה מה שהקשה ר' בא מהבדלה שפיר היא מקשי דהואיל וכל השנה אומרה להבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מאי דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י''ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני תעניתו שלא יהא צריך להאריך ויהיה ברכות ז' פוטרות י''ח:
מריי. מוריי. מכולכם שמעתי וקבלתי שאין נעילה פוטרת של ערב ועכשיו שמעתי ג''כ מר' סימון בשם ריב''ל דאמר הכי וכן ר' יוסי ב''ר בין משום תני ר''ח וכו' ובמוצאי תענית צבור שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר''ח וכו' וכך לפעמים היו מתענין בשבת כדתנן בפ' דלעיל על אלו מתריעין בשבת ואיכא למ''ד שגם מתענין בשבת ואיכא למאן דאמר מתריעין בענינו כדקאמר לעיל וכלומר שאף על פי שיש בהן נעילה צריך להתפלל י''ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:
אַחֲוָה דְּאִימֵּיהּ דְּרַב אָדָא הֲוָה צְיַיר גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְרֵישׁ דִּיקְלֵי אַתְּ יְהִיב לִי גוּלְתִּי דְּנִיצְלֵי נְעִילַת שְׁעָרִים. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וָכָא הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל יְדֵי דַהֲוָה מַעֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ סַגִּין הֲוָה מַגִּיעַ סָמוּךְ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
מחלפה שיטתיה דרבי. דהכא קאמר לעיל נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא קאמר כד תיחמי שמשא בריש דקלי וזהו זמן נעילת שערי היכל:
על ידי דהוה מאריך. רב בתפלתו הרבה התחיל כשהשמש בריש דיקלי והיה מגיע סמוך לזמן נעילת שערי שמים ועדייין היה עומד בתפלה:
עַד אֵימָתַי הִיא נְעִילָה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. רִבִּי יוֹחָנָן. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹנְדְּרִיָּא. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית בַּמּוּסָף בַּמִּנְחָה בִּנְעִילַת שְׁעָרִים. אִית לָךְ מֵימַר. נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בַּיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
עד אימתי היא נעילה. ובברכות גריס אימתי היא נעילה כלומר ומאי היא נעילה שאמרו:
בנעילת שערי שמים. שהוא בלילה בתחלתה:
בנעילת שערי היכל. שהיא ביום סמוך לחשיכה:
מתניתא. דהכא דקתני ביום מסייעא לר' יוחנן דכי אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל היא:
וּמְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי [לֵוִי]. גַּ֛ם כִּֽי תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שׁוֹמֵעַ. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִי בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ לְמַחְסֽוֹר׃ חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבַת בִּתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָֽמְרָה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד עוֹלָֽם׃ 18b וַהֲלֹא אֵין עוֹלָם שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָֽעֲבֹדָ֑ה. וְהַיי דִילוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּיָחִיד. כָּאן בְּצִיבּוּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חייה בשם ר' ייחנן. לא סבר להא דר' לוי אלא אפילו יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה על ידי שהרבתה להתפלל:
וכאן בצבור. הוא דקאמר שטוב להם שירבו בתפלה כדדריש מקרא גם כי תרבו וברבים משתעי:
כאן ביחיד. הא דקאמר ר' לוי התם:
וכה אמר הכין. מ''מ קשיא דהכא אמר שטוב היא להרבות בתפלה:
והלא אין עולם של לוי וכו'. אגב מפרש הפסוק עד עולם והוא היה חי עד נ''ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה:
מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן בריש פ''ב דביכורים הוא אומר דאין שבת ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגי' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה:
גם כי תרבו תפלה אינני שומע. מכחן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לרבוי תפלה תקנוה:
מנין לנעילה. היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ''ד אבות תקנום אי למ''ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין:
ומנין לנעילה וכו'. כל הסוגיא כולה עד סוף הלכה גריס לה לעיל בברכות פ' תפלת השחר בהלכה א':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source